מי זוכר תקופות רעות יותר?!
בתקופות רעות בשווקים הפיננסים נוטים המשקיעים לחשוב כי הינה מדובר בתקופה הקשה ביותר בזיכרון “הצרוב” שלהם. פתאום לרגע שוכחים מה קרה ומה היה בעבר הלא כ”כ רחוק ומעניקים למשבר הקיים הילה של שיאים משבריים חדשים.
התקופה הנוכחית היא בדיוק כזאת. הפחד מאירופה אולי מוצדק אך האם נכון וראוי להכתירו כ”אם המשברים”? אין לי תשובה חד משמעית על השאלה הזו. האם זהו באמת המשבר הכלכלי הגדול ביותר? האם היבשת הישנה (אירופה) תחולל לשווקים הפיננסים את כל מה ששאר המשברים הפיננסים לא עשו?
בעיתונות הכלכלית פורסם על מאמרו של שר החוץ הגרמני לשעבר – יושקה פישר – במאמר, בעיתון הגרמני “זידויטשה צייטונג”, הוא טוען כי המכשול הוא שוב מדינתו שלו – גרמניה. לטענתו, ראשי המדינה מובילים את היבשת הישנה למשבר גדול של המאה ה-21 ותוהה כיצד יתכן שמחוללת המשברים הגדולים של המאה ה-20 (מלחמות העולם הראשונה והשניה) נמצאת שוב בכותרות כמחוללת משבר נוסף במאה החדשה.
במאמר כתב פישר כי המדיניות הנבחרת על הנהגת גרמניה אינה פתרון ראוי (מדיניות מצמצמת) והרצון של גרמניה לתרגם את מדיניות זו על גוש האירו תגרום להיפך הגמור מהמצופה. לטענת פישר, גרמניה ואירופה כולה צריכים לחתור למדיניות מרחיבה שתעודד צמיחה.
אז אולי מדובר בתקופה סוערת במיוחד בשווקים הפיננסים עם תנודות שערים חריפות במדדים המובילים ובסקטורים מרכזיים אך אלו עם זיכרון של מעל יום או יומיים וודאי זוכרים משברים קשים מהעבר:
- שנת 2007 – התפוצצות בועת הסאב פריים – המשקיעים מגלים פתאום שמחירי נדל”ן יכולים גם לרדת וההלוואת המופקרות שניתנו על ידי הבנקים לכל דורש ונארזו מחדש ונמכרו בשווקים הפיננסים כמוצר חסר סיכון עומדות בפני מצב של שווי אפס.
- ספטמבר 2008קריסת ליהמן ברדרס – האימרה של ‘גדול מכדי ליפול’ הופכת לחסרת רלוונטיות. הבנק היה חשוף לסיכונים שלא יכל לעמוד בהם וביקש סיוע ממשלתי להצלתו. הממשל האמריקאי בחר לתת לבנק ליפול מה שזיעזע את השווקים.
- שנת 2001-2002 – התפוצצות בועת הדוט קום – בתקופת בועת הדוט קום כל מספר זכה. השווי של החברות נגזר ממספר הגולשים באתר האינטרנט. עוד לא ידעו אז כיצד ניתן לתרגם כמות גולשים להכנסה ורווחים אך יכלו לתרגם זאת לשווי בורסאי גבוה. מדד הנאסד”ק ירד מרמה של 5000 נקודות לרמה של 1000 נקודות.
- שנת 1998 – קריסת חברת הגידור – LTCM – קרן הגידור היתה פלא פיננסי. החברה העסיקה עילויים פיננסים, מתמתיים ונבחרת סוחרים שהצליחה להציג תשואות פנומנליות במשך כמה שנים. החברה עסקה בניצול פערי ארביטראז בשווקים הפיננסים בעולם תוך נטילת מינוף על השקעותיה. פעם אחת עשו השקעה לא מוצלחת – השקעה באג”ח ממשלת רוסיה. לאחר שממשלת רוסיה הכריזה כי אינה יכולה לעמוד בהחזר מלוא החוב לבעלי האג”ח התחיל הסחרור בקרן הגידור הכל יכולה והחשש היה שקריסתה יסחרר את כלכלת ארה”ב.
- שנת 1994 – בישראל, שלאחר התעוררות מהסכם אוסלו, הבינו המשקיעים שהשלום לא כ”כ קרוב ושוק המניות הגיב בהתאם.
- שנת 1987 – אוקטובר השחור – המשקיעים בוול סטריט מזהים משהו לא ברור אך עם זאת שולחים את המדדים לירידות חדות. ללא שום סיבה.
- שנת 1982 – ישראל – משבר מניות הבנקים – אחרי שמדינה שלמה קנתה מניות בנקים הבינו הבנקאים כי לא ניתן לעמוד אחרי ההבטחות. הבנקים הולאמו והמסחר בבורסה פסק למשך 3 שבועות.
