מיידוף תוצרת הארץ

כבר כתבתי בעבר על מיידוף הישראל עוד טרם נחשפה הפרשה בתקשורת בשמה האמיתי – ערן מזרחי – הנוכל מסביון.

היום פורסם באמצעי התקשורת על העונש הצפוי לצד האפשרות של הסדר טיעון בפרשה. הסדר טיעון פירושו שנות מאסר לא רבות ו”יציאה בזול” של הנוכל.

צר לי מאוד על המשקיעים שהפסידו את כספם אך עם זאת אני תוהה כל פעם מחדש כיצד אנשים מהישוב שעמלו על כספם שנים רבות, או שמה קיבלו ירושה או מתנה כבדת מזומנים, ממהרים ונוהרים אחר הבטחות שאינן ברות קיום. ואולי שמה מגיע לאותם אנשים תמורה לא נאותה על חמדנותם?!

בקצרה.. מה שערן מזרחי עשה הוא בניית פירמידה גבוה גבוה. מר מזרחי הכניס את כספי המשקיעים לכיסו, ניפק דוחות שקריים על ביצועים והצליח בכל רגע נתון להכניס עוד משקיעים חדשים לסל ההשקעות שלו שמימנו מצד אחד חיי שפע ופאר ומצד אחר שימשו הכספים לתשלומים למשקיעים וותיקים. ההבטחות על תשואה גבוה ותשלומים גובו רק בכסף חדש שניכנס ולא בהצלחה בהשקעותיו.

בזמנו, עוד לפני פיצוץ הפרשה, עוד יצא לי לשוחח עם 2 מלקוחותיו שהביעו שביעות רצון מההתנהלות ומהביצועים.

הסבר קצר: כספו של כל לקוח חדש היה גיבוי לכסף של לקוח וותיק. שיטת הונאה ידועה. בכל המקרים הכסף ניכנס לחשבונו של מר מזרחי מה שאיפשר לו לחיות חיי פאר על חשבון כספי לקוחותיו.

ברני מיידוף, שהיה יו”ר הבורסה האמריקאית, ניהל רשת הונאה שכזאת במשך שנים רבות ובהיקף של 50 מיליארד דולר.

לקוחותיו של מר מזרחי זועמים על האפשרות כי יחתם הסדר טיעון ולטענתם יאפשר לו להישתחרר ממאסר לאחר זמן לא רב עם הון לא מבוטל שהוא בעצם כספם שלהם.

שואלים אותי לא פעם על הפרשה הזאת והמסקנה היחידה שלי היא פשוטה להבנה: הבטחה לתשואות גבוהות בתמורה להעברת הכסף לחשבונות של מנהל ההשקעות צריכים להעלות סימני שאלה רבים. המסקנה המתבקשת היא שיש כאן משהו לא תקין ולכן כדאי להיתרחק.