מחקר של קרן המטבע הבינלאומית

כבר כמעט לפני 20 שנה התריע זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ’ מרטון מילר, מפני אותו משבר חוב שמפניו מתריעים רק כעת זוג חוקרים בכירים במחקר שעשו מטעם קרן המטבע. מילר קרא אז לאמץ פתרון שהיה משפר דרמטית את מצב האזרח ויכל למנוע את המשבר הנוכחי. בקרן המטבע מעדיפים להמליץ על פתרונות אחרים השומרים על עוצמת המערכת הבנקאית אבל מביאים איתם גם גזירות בילתי אפשריות על האזרח.

מחקר חדש של קרן המטבע שפורסם על ידי הכלכלנים ריינהרט ורוגוף בנושא היקף החובות במדינות המערב ,קובע כי רמת החובות במדינות האלה הגיעה לשיא של 200 שנה.על פי המחקר הדבר מעמיד את הכלכלה העולמית בפני סכנה ממשית להתדרדרות לשפל כלכלי נוסח שנות ה-30. חוקרי קרן המטבע הודו כי כמות החובות כבר כל כך גדולה ,עד שאפילו נקיטת מדיניות צנע והגברת הצמיחה לבדם כבר לא יספיקו בשביל להשתלט עליהם. לדעתם לא יהיה מנוס מלהשתמש בצעדים אגרסיבים נוספים כדי להשתלט על החוב. בין השאר דובר על הטלת מס על פקדונות וחסכונות (אם חשבתם לרגע לחסוך לילדים),הגברת האינפלציה (מי שמתלונן היום שיקר לו, שיחכה ליישום המלצות הקרן) והרחבת הסדרי החוב (מה שעלול לדלל דרמטית את הפנסיות של האזרחים) . כלומר אם עד היום כספי האזרח, ששקוע בחובות בעצמו, נוצלו כדי לחלץ את המדינות מחובותיהן,  היום טוענת קרן המטבע שזה לא מספיק ויש לקחת עוד כסף ובתדירות גבוהה עוד יותר מאותו אזרח. לכלכלנים שכתבו את הדוח אין באמת תשובה מה יקרה ביום בו גם לאזרח יגמר הדולר האחרון. אחרי הכל, היום הזה לא יחכה לדור הבא.

במחקר אין גם התיחסות למחקר אחר שנעשה על ידי חוקרים בכירים בקרן בראשות פרופ מייקל קומהוף על תוכנית שיקאגו. התוכנית מעלה את השאלה מדוע מדינות נמצאות בחובות אם הן יכולות ליצור את כספן ללא חוב ולהשתמש בו למימון פעילותן. בדוח מוכיח קומהוף כי כלכלה כזו בה המדינה תחליף את הבנקים בייצור הכסף, תוריד דרמטית את רמות החוב של המדינה והאזרחים, תיצור אינפלציה אפסית ותקטין משמעותית את הצורך בהטלת מיסים והגבלות על כספי האזרחים.

תומך נלהב נוסף בתוכנית היה חתן פרס נובל לכלכלה, מרטון מילר. מילר שנפטר בשנת 2000, הציג כבר לפני 19 שנה את הפתרון ,שהיה לטענתו מונע את ההתמוטטות הפיננסית עליה התריעו צמד הכלכלנים במחקר האחרון של קרן המטבע.במסמך שפרסם ב – 1995 כתב כך (בתרגום חופשי):

“……למה לא פשוט לבטל את המערכת כולה של ביטוח פיקדונות, הלימת הון וניהול סיכונים לטובת הצעתו של אירווינג פישר של רזרבה מלאה…….זה בוודאי יבטיח את מערכת התשלומים וימנע למשלם המיסים כל חילוץ של בנקים בעתיד. עסקים בגודל קטן ובינוני לא יאבדו את הגישה למימון בנקאי. בנקים פשוט יגייסו כספים כדי לתמוך בתיקי ההלוואות שלהם על ידי הנפקת ניירות ערך בשיעורים המשקפים את יציבות הסיכון של כל בנק באופן מדויק יותר מאשר כל תכנית אפשרית של דמי ביטוח.  בתכנית פישר (תכנית שיקגו) יש גם יתרון נוסף ולא פחות חשוב – מניעת התמוטטויות פיננסיות כמו אלה של 1930-1933 . זו הסיבה שפישר הציע אותה מלכתחילה ! וכאשר הדאגה העיקרית הוסרה מכתפיהם, הרשויות המוניטריות יכולות להתחיל לנקוט פעולה חיובית יותר של חדשנות פיננסית.

אבל יש חדשות עוד יותר טובות. תחשבו כמה רווחה כלכלית לאומית יכולה להתפתח במסגרת תכנית הבנקאות הצרה של פישר כאשר אלפי רגולטורים, שאינם נחוצים עוד (ומאות כלכלני בנקאות אקדמיים), מוצאים את עצמם נאלצים לבסוף לחפש פעילות כלכלית פרודוקטיבית יותר מבחינה חברתית.”

 

נכתב ע”י: ערן הילדסהיים, בעזרת בעז הירש

מתוך הבלוג: http://kalkala-amitit.blogspot.co.il