לקוח חדש

הפעם הייתי רוצה לשתף אתכם הקוראים שלי בסיפור שקרה לי בגיוס הלקוח האחרון.

מאחר ואני מחוייב בסודיות מול הלקוח בחרתי לשנות את שמו – נקרא לו ‘רפי’ ואת האזור הגיאוגרפי – ‘הפריפריה הצפונית’.

רפי הגיע אלי דרך בן משפחה קרוב שלפני שקנה בית גדול ומפואר היה לקוח שלי. כנראה שעשיתי עבורו עבודה טובה וייעוץ השקעות נכון ומדוייק כי אותו קרוב משפחה הפנה אלי יותר מלקוח אחד.

רפי לקוח של בנק הפועלים באזור הפריפריה הצפונית. הוא נחשב בבנק ‘לקוח טוב’ כזה שמחזיק מיליוני שקלים בתיק ההשקעות, פיקדונות של הבנק, חשבון עו”ש פעיל, כרטיסי אשראי, פנקסי שיקים ובקיצור – לקוח המשלם עמלות כמעט לכל אורך קשת העמלות של הבנק. הפריפריה הזאת היא אזור בו כשנכנס לבנק אדם שאינו בן היישוב כולם מרימים גבה ושואלים “מי זה?” במיוחד אם הוא לבוש בחליפה ומחזיק תיק עסקים מודרני של אנשי השקעות.

בשעה 09:00 ישבו בבית של רפי ושוחחנו על תיק ההשקעות שלו. על הסיכונים, על הציפיות, על הפסדים ועל רווחים. רפי כבר איש לא צעיר ואת כל שנותיו בתחום ההשקעות עשה מול היועץ בבנק. כששאלתי מדוע הוא ענה תשובה מעניינת – “לא רציתי לתת לבית השקעות ייפוי כוח בחשבוני ולא יידעתי שיש אפשרות של יועץ השקעות פרטי. פחדתי ממעשי נוכלות”.

כמובן שבמהלך השיחה הסברתי איך אני פועל ואין חשש לכספו של רפי מאחר ואין לי שום גישה אליו. תיק ההשקעות מתנהל בחשבון הלקוח ואני מייעץ ללקוח כיצד לפעול. אני מקים אצלי במערכת חשבון מראה לחשבון האמיתי ולכן רואה ויודע בכל עת איך מתנהג תיק ההשקעות של הלקוח ובהתאם לכך מייעץ לו איך לפעול. הסברתי לרפי – “אתה לא נותן לי את הכסף שלך ולא נותן לי ייפוי כוח לפעול בחשבונך. כל מה שאתה נותן לי זה זכות לייעץ לך וזכות לייעץ לך איך לנהל את הסיכונים בתיק ההשקעות שלך. ועוד משהו קטן.. אתה גם משלם לי שכ”ט”.

רפי שאל אותי שאלה פשוטה ונכונה: “אם אין לך ייפוי כוח – איך מעבירים הוראות?”

מאחר ורפי לא עובד באמצעות אתר האינטרנט של הבנק הסברתי לו: “בכל פעם שיהיה צורך לשנות משהו בתיק ההשקעות אני אתקשר אליך ואסביר לך מה השינוי. לאחר מכן, נתקשר לבנק בשיחת ועידה שאני אזום – ונעביר הוראה. אני אסביר לבנקאי מה עושים ואתה רפי תבחר האם לאשר. לי אין שום זכות בחשבון שלך”.

בשעה 10:40 הסתיימה הישיבה הקטנה שלי ושל רפי בביתו. הוא הבין את כל מה שהסברתי. “עכשיו הגיע  העת לגשת לבנק הפועלים”.

הגענו לבנק הפועלים לפגישה שנקבעה מבעוד מועד. ישבנו מול מנהל המחלקה שבירך את רפי ודרש לשלומו. רפי הסביר לבנקאי הנכבד שהוא שכר את שרותיי כיועץ האישי שלו וביקש לתת לי את זכות הדיבור. לאחר דיברי שבח דרשתי מהבנקאי להוציא פירוט העמלות שרפי משלם. כאן ניתקלתי כבר בסוג של חומה. הבנקאי החל להתנהג בצורה משונה שלא לומר אגרסיבית מולי ואמר לרפי “אהה, אז אתה רוצה לקבל את דף העמלות שאתה משלם? אין בעיה”. הוא אכן הוציא דף עמלות. לא הפליא אותי שראיתי שהעמלות “המצוינות” הן שני שליש מעמלת המקסימום. כמו כן הסברתי לבנקאי הנכבד שמעטה ואילך אין צורך לקבל ייעוץ מהבנק. אני היועץ של הלקוח ובעת הצורך נתקשר לבנק בשיחת ועידה ונבצע שינויים רלוונטיים. פה הבנקאי כבר לא יכל “לשאת בעול”. הוא החליט פשוט להתעלם מקיומי ודיבר ופנה אך ורק ללקוח. דיבורו ושפת גופו הפכו למאוד צעקניים ואגרסיביים וממש ממש לא נעים היה לשבת בריבוע המגודר שבו יש מצד אחד בנקאי ומצד שני 2 כיסאות. הבנקאי התעקש שהוא לא מוכן לדבר איתי – לא בסניף ובטח שלא בטלפון ושהוא לא מוכן לקבל רעיון כזה של שיחת ועידה. “אני מוכן לדבר אך ורק עם הלקוחה בטלפון ולא עם אף אחד אחר. לא ועידה ולא שמעידה”.

עצרתי את השיחה ואת מופע האימים של הבנקאי ואמרתי לרפי שכדאי שאני והוא נצא להתייעצות מחוץ לסניף. כך היה.

הסברתי לרפי שההתנהגות של הבנקאי היא מתחת לכל ביקורת ובאמת זאת הפעם הראשונה שנתקלתי בכזאת התנהגות של בנקאי. רפי שאל מה עושים ואני אמרתי לו שניתן פשוט לעבור בנק. הלבטים של רפי היו קצרים והוא נתן לי את האוקיי לחפש עבורו בנק אחר ביישוב.

לאחר שיחה קצרה עם המנהל המחוזי של בנק דיסקונט נקבעה לנו פגישה זריזה עם מנהל סניף בנק דיסקונט באותו יישוב. איזה יחס, איזה חום אנושי, איזה עמלות ואיזה קבלת פנים נפלאה. זה שרות אמיתי.

הלקוח בחר בסופו של יום להעביר את ענייניו הבנקאיים לדיסקונט ואני שמח שהלקוח שלי מקבל את השרות הראוי.

רק אציין, לא כל סניפי בנק הפועלים נותנים שרות כ”כ רע וכמובן שלא כל סניפי בנק דיסקונט נותנים שרות כ”כ טוב. כשלקוח חדש מגיע אלי אני מציע לו לבחון כמה עמלות הוא משלם, במיוחד בתחום ניירות הערך, ועד כמה הסניף גמיש בעבודה מולו. אם הלקוח לא מרוצה או שאני מגלה שהוא משלם עמלות גבוהות או שהסניף אינו מספיק גמיש – אני מציע ללקוח חלופות בנקאיות אחרות. לפעמים הלקוח בוחר בחלופה ולפעמים לא. זו החלטה אישית לגמרי.