השקעה בבורסה משולה ע"י רבים להימור. האימרה באה מחוסר וודאות ומחוסר ידע ולפעמים מהיסטורית השקעה בבורסה שהניבה תוצאות הרות אסון למשקיע. בניסיון להעביר את המסר אנסה להדגים זאת ע"י פרמטרים שיכולים להיות ברורים לקוראים רבים. האם היית רוצה להיות הבעלים של חברת סלקום? או האם היית רוצה להיות בעלים של חברת שטראוס? אם אתם בעלים של עסק התשובות יהיו ברורות אף יותר. בעלות על חברה גדולה מתיישבת עם ההגיון שמדובר בחברה רווחית שכדאי להיות בעלים שלה ולהרוויח המון כסף. כל אחד ואחד יכול להיות הבעלים של חברה גדולה - כל שעליו לעשות הוא לקנות את מניותיה ואז הוא הופך לשותף מלא בחברה. נכון, שותף קטן - אך עדיין שותף.
בתקופות שהבורסה "טובה" להשקעה כולם שבעי רצון. הבעיות מתחילות בעתות משבר כאשר בשווקים נרשמות תשואות שליליות והמשקיעים מתחילים להפסיד כסף. ניהול תיק השקעות בעתות משבר נחשב לקשה ביותר וזאת מאחר ובעל תיק ההשקעות אינו בקיא בכל אחזקותיו ולא תמיד יכול להחזיק מעמד בראות שווי אחזקותיו הולך ונשחק.
הבורסה מעמידה לרשות כל אחד את היכולת לבצע השקעות. הסוגיה היא כיצד לבצע את ההשקעה באופן כזה שיענה על הצרכים של המשקיע. האחד מעוניין בסיכון רב ומכאן שגם ניתן להפסיד הון רב. האחר מעוניין בסיכון נמוך ומכאן שגם רווחיו לא ירקיעו לשחקים.
בעתות משבר כדאי לנתח שוב את עמדותיך לגבי תיק ההשקעות שלך. אם הוא מנוהל על ידך, אם הוא מנוהל על ידי מנהל תיקים, אם מיועץ באמצעות הבנק ואם מיועץ על ידי יועץ השקעות פרטי. עמדת המוצא בעתות משבר צריכה להיות קרובה מאוד לעמדות המוצא בימים "רגילים" וזאת מכוון שנתוני המשקיע זהים כמעט בכל עת ומה שמשתנה כל הזמן, לחיוב או לשלילה, זה הטמפרמנט הפסיכולוגי בשווקים הפיננסים. השווקים יכולים להצביע על אופוריה נטולת רסן או דיפרסיה ללא מעצורים. אם מדובר באדם בריא מין השורה הוא אינו חווה מצבי קיצון אישיים במימד הפסיכולגי ולכן השקפת עולמו בנוגע להשקעות הינה ניתוח צרכיו וכיצד ניתן להשיגם. הניתוח צריך להיות נטול השפעה ממה שקורה בשוק. הדברים נכונים בעיקר בעתות משבר או אז רבים נוטים לבחור באפשרות הסולידית על אף שאופיים מאפשר להם להיכנס לתהליך השקעה אחר.
בבוא המשקיע לבחור דרכי פעולה בבורסה עליו לעמוד מין הצד ולהבין מה צרכיו ומה דרישותיו ומכאן להסיק מסקנות אופרטיביות ולפעול בהתאם. רק לאחר מכן כדאי לבחון את מה שקורה בבורסה.
בהצלחה
אחרי שהשווקים הפיננסים רעדו בחורף האחרון ולאחר שהשווקים הפיננסים ביצעו פניית פרסה כלפי מעלה בחצי הראשון של שנת 2009 החלו המשקיעים לחפש את הטרנד הבא בשוק המניות והחוב.
טיבו של השוק הפיננסי באה לידי ביטוי בחיזוי מסויים של הכלכלה הריאלית שהיא בעצם האמת של כל צרכן וצרכן, כל חברה עסקית וכל שכיר באשר הוא שכיר. כולם ככולם צורכים מוצרים ומוציאים כסף וזה מה שמניע כלכלות בכל העולם ומכאן הדרך מתורגמת לרווחי החברות הנסחרות בבורסה אשר מתורגם, שוב, לשינויים במחירי ניירות הערך ולתנודות בשווקים הפיננסים.
תקופת משבר, כמו גם תקופות גאות, נעות כמעט תמיד סביב מצבן של החברות הנסחרות בבורסה אולם יש "משקולת" נוספת שלא כולם רואים ולא כולם מודעים לה - המשקולת הפסיכולוגית.
כאשר כלכלנים ראשיים, נגידי בנקים, ראשי קונצרניים גדולים ועוד שועים כלכליים אחרים מדברים על משבר פיננסי חמור הם מניעים את גלגלי הפסיכולוגיה יותר מאשר את גלגלי הכלכלה. כאשר רוכשי השירותים השונים והצרכנים השונים שומעים שחורות הם נאלצים, לפעמים אף בתת מודע, להסתגר בחומות ווירטואליות המונעות מהם לצרוך כבעבר אף על פי שהנתונים האישיים מאפשרים רמת צריכה זהה לחלוטין. הפחד השורר כפי שמשתקף מדברי הכלכלנים הבכירים מחלחל לשכבות הצורכות וההאטה בצריכה מחלחלת לרווחי החברות ומכאן לירידה ברווחיות ומכאן לירידה בשוויים כפי שמשתקף ממחירי המניות בבורסה.
לפעמים ציבור הצרכנים מפסיד פעמיים - פעם ראשונה כתוצאה מירידה בצריכה ופעם שנייה כתוצאה מירידה בערך הנכסים הפיננסים המוחזקים על ידו. דוגמא בולטת היתה בחורף האחרון כאשר ציבור רחב נפרד בכאב ממכשירי חיסכון ארוך טווח לאחר הפסדים כבדים ומעבר למכשירי חיסכון פחות תנודתיים ואז קרה שהשווקים הפיננסים ראו תקופת פריחה שהחזירה חלק ניכר מההפסד שלא חילחל לציבור. גרוע מכך היא העובדה שכבר היום ישנה סוג של בועה במכשירים הפחות תנודתיים ואפשרות שגם פה יהיה סוג של דיפולט (ירידה) בערך הנכסים ושוב הציבור יפסיד.
לסיכום אפשר לכתוב כך - במידה והפסיכולוגיה תשלוט - כך ייראו פני הדברים. לאור ההיסטוריה כנראה שככה ייראו פני הדברים מכוון שזהו טבע האדם אולם יש לזכור שבמרבית המקרים הכלכלה אכן מנצחת אולם התנודות בשווקים הפיננסים הינם על בסיס פסיכולוגי של פחד ותאווה, צניעות וחמדנות ותקופות רווחה וצמצום.
הם זה בעצם אתם. גם אתה, כמעט בוודאות, קורא שורות אלו נמצא בין הפחדנים. השווקים הפיננסים הפנו גבם למשקיעים ואלו מצידם, אלו עם הידיים "החלשות", אתם\אתה, ברחו מכל מה שמריח שוק הון\בורסה\השקעות. וראו זה פלא השווקים חזרו להציג תשואות נאות ומרבית קופות הגמל ומכשירים פיננסים אחרים, הנחשבים סולידיים, חזרו להציג תשואות חיוביות ונאות מתחילת שנת 2009 עת השווקים הפיננסים הלו לרשום עליות שערים. כמובן שבעלי 'עיטור הגבורה' שהשקיעו ממש בניירות ערך רשמו תשואות פנטסטיות בחמשת החודשים האחרונים.
האם זהו סוף המשבר הפיננסי שפקד את העולם באמצע שנת 2007 או שרק תיקון קל של עליות לפני הריסוק הגדול שיבוא?! ימים יגידו.
הלקח שצריך ללמוד ממה שקרה צריך להיות מאוד ברור - אם אתה רואה את עצמך כמשקיע אזי מה שקורה בטווח זמן קצר, ושנתיים זה אכן קצר, כמעט ואינו רלוונטי. הסטטיסטיקה מוכיחה ללא תנאי שהשקעה בשוק המניות לאורך זמן משתלמת ולכם, הפחדנים, נותרו שני ברירות - להיות בצד המרוויח שכולל עמידה בתנאי לחץ של שווקים צונחים או - להיות בצד המפסיד שכולל התעוררות מאוחרת כאשר שוק המניות נמצא בשיאו רגע לפני הנפילה הכואבת שגורמת להפסדים ואו אז מכירה של ניירות ערך בדיוק בנקודת השפל.
ישנם גם את אותם פחדנים שכלל לא קשורים לשוק ההון מתוך רצון ובחירה - "אני לא נוגע במניות" יאמרו. אלא מה… הם אינם יודעים שכל עולמם סובב סביב שוק המניות אם לא באופן ישיר אז בעקיפין. הריבית על משכנתא, הריבית על החסכונות, ביטוחי החיים, פנסיה וגמל לצד ציפיות אינפלציוניות שהם השפעה על מחיריהם של מוצרים שרוכשים בכל מרכול שכונתי או סופר עירוני וכל זה כאשר הפחדן המצוי "לא נוגע במניות".
בשורה התחתונה פשוט יש צורך לעבוד בחכמה ולהבין ששוק ההון נמצא בחיינו בכל פרט (פיננסי כמובן) ויש צורך בשני גורמים על מנת להבין מה קורה: 1. שימוש באיש מקצוע 2. למידת התחום והבנת התהליכים.
בהצלחה
מה שבא בקלות באותה הקלות יעלם.
ככה שר בשנות ה-80 שלום חנוך והכוונה היתה לבורסה לניירות ערך שהעניקה למשקיעים ספוקלציה רווחית ו"בטוחה" שהנעתה בוצעה בידי הבנקים הגדולים במשק - הבנקים הניעו משקיעים בכל דרך אפשרית לרכוש ניירות ערך והבטיחו\ואמרו\וכתבו\והעריכו כי ההשקעה תשתלם לכל משקיע. כיצד יכלו הבנקאים להביא בפני הלקוחות סוגי אמרות\הבטחות שכאלו? בדיוק בגלל הבנקאים הגיע לישראל משבר שנקרא 'משבר וויסות המניות' שהיה ברובו קשור למניות הבנקים וגרם למשבר רחב יותר שבגינו אף נסגרה הבורסה לשלושה שבועות והבנקים הולאמו ע"י מדינת ישראל.
מוכר הסיפור ההיסטורי הזה?
לימינו אנו… שוב משבר בנקאי שהחל את דרכו מעבר לים ברחובות הוול סטריט ושוב סערה בשווקים הפיננסים.
איך כל זה מתחבר לשיר של שלום חנוך שנכתב עם התפוצצות משבר וויסות המניות?
המשבר הפיננסי הנוכחי החל במחצית השניה של 2007 והתעצם מאוד בחצי השני של שנת 2008. בשיאו של המשבר (עד כה) הציבור נכנס לפניקה ומכר מכל הבא ליד - מניות, אגרות חוב, קרנות נאמנות, קופות גמל וכל מה שהיה יכול למכור - נמכר.
מתחילת 2009 השווקים הפיננסים עושים קולות חיוביים ורושמים עליות נאות שהתעצמו בחודש מרץ. הציבור הרחב, שברח, אינו נהנה מהעליות בשווקים הפיננסים, הוא מכר את ההשקעות שלו בהפסדים ניכרים. בעוד שנה, שנתיים או שלוש, כשאר השווקים הפיננסים "יחלימו" וירשמו עליות שערים נאות ייזכר הציבור הרחב שיש כזה דבר שוק הון ואפשר להרוויח מהשקעה בניירות ערך וינהור לבורסה בהמוניו.
אתם יודעים מה יקרה לאחר מכן?
הכלכלות בעולם "צורחות" הצילו והמומחים, כולם, צועקים חזרה מה ראוי וכדאי לעשות. בפועל, כל הרעיונות טובים וכולם רעים. כל המומחים צודקים וכולם טועים. דבר אחד לדעתי הוא הקובע - הטבע האנושי מטבעו להתפתח - טכנולוגית, חינוכית, כלכלית, פיננסית וערכית ולכן טבעו של המשבר להסתיים.
הפיננסיירים העולמיים, אשר היו אדריכלי המשבר הפיננסי העולמי, כלל לא צפו ולא ידעו איזה תבשיל הם מכינים לעולם כולו ולכן כל הנסיונות לקבור את 'התבשיל הרעיל' נועדו לכישלון. העולם יאלץ לאכול את התבשיל שהפיננסיירים הכינו מכוון שבימים אלו ממש עומלים פיננסיירים אחרים על תבשיל שיהיה קצת יותר נעים לחיך ויהיה מוכן לעיכול רק כאשר יתעכל 'התבשיל הרעיל' שזה עתה נלעס ע"י העולם כולו.
הערך המוסף ההיסטורי יהיה חד משמעי - מה שהיה הוא שיהיה והטבע האנושי בונה והורס ובעוד שנים לא רבות יבוא משבר פיננסי נוסף שיהיה מורכב מתפריט שונה אבל תוצאותיו דומות. אני עדיין זוכר את המשבר של תחילת שנות ה-2000 בישראל ובעולם (שהיה ברובו טכנולוגי מה שלא הפריע לפיננסיירים מכל הסוגים לטעון שמדובר במשבר עמוק מאוד) שדיבר בישראל על היעלמותו של בנק אחד או יותר ורצון להוציא כספים לחו"ל שמה המדינה לא תחזיק מעמד. גם במשבר ההוא דיברו על כישלון הטכנולוגיה והרעיון של האינטרנט, שמשך מעלה את האופוריה שהביאה למשבר, וראו היכן נמצא העולם כיום.
גם במשבר ההוא, הגדול, המוכר לעוסקים בתחום הפיננסי רק מספרים, עיתונים ואקדמיה, שהרי אני באופן אישי לא מכיר אדם שזוכר מפורשות משבר כלכלי ופיננסי שהתרחש בשנת 1929, היו תסמינים לתחילתו, המשכיותו ולסופו. בכל הפרמטרים המוח האנושי הוא זה שקבע את הזמנים, התנאים והמספרים ועובדה שעברנו גם את זה.
הגדיל לעשות מר לב לבייב במסיבת העיתונאים לרגל השקת הדוחות הכספיים השנתיים ל-2008 של החברה שבבעלותו-אפריקה - שבה אמר למשתתפים - "המדובר בסך הכל בכסף"!