גיא חזן

משבר החובות באירופה החל לצוף בחודש אפריל 2010 והתגלגל בצורה חריפה החל מאפריל 2011 כאשר מדינות בעלות דירוגי השקעה גבוהים, יחסית, החלו לדווח על בעיות חוב. המשבר אינו נוגע רק במדינות גוש היורו הקטנות וגולש לעבר מדינות רבות באירופה כאשר גוש היורו "חוטף" את עיקר האש לאור איחוד מדינות שהדיווחים שלהן והדרישות מהן זהות באופיין במישור הפיזיקלי והמוניטרי.

את ההובלה במשבר החוב באירופה הובילה יוון שהינה גם חברה בגוש היורו ובמטבע היורו (שני ישויות שונות). הטענה העיקרית מול יוון היתה על דיווחים לא נכונים אודות מצב החוב וההתנהלות הכלכלית במדינה אל מול גוש היורו ומציאת "חורים" רבים בדיווחים מה שהוביל להתערערות האמון ביוון, הודאה על חוב גבוה מהמדווח וצלילה בשערי אגרות החוב במדינה.

חברות הדירוג בעולם לא נשארו מאחור והחלו במסע הורדת דירוג למרבית המדינות באירופה כאשר הגדולה בינהן היתה צרפת שאיבדה את הדירוג המושלם שלה - AAA.

עיקר המאמצים של אירופה כיום היא נסיון למצוא פתרון מקיף וכולל למשבר החובות המדינתיים והראשונה שעומדת בתור הינה יוון. אתמול והיום דווח בעיתונות הכלכלית בארץ ובעולם כי הדיונים סביב נסיונות לפתרון משבר החוב ביוון נכנסים לישורת האחרונה כאשר המשקיעים הפרטיים מוכנים לקבל אג"ח חדשות בריבית של 4% בלבד.

מחזיקי אגרות החוב של יוון מסכימים באופן ישיר, או עקיף, לוותר על חלק לא מבוטל מכספם לטובת שיפור מצב החוב ביוון וכנראה שנראה עסקאות וויתור דומה גם במדינות נוספות.

בעגה הנוכחית קוראים לזה - תספורת. המשקיעים מוותרים מאונס על חלק ניכר מהשקעתם וזאת על מנת לשמור על המעט שניתן שהרי אם מגיעים לחדלות פרעון ייתכן ולא ייקבלו כלום.

הצלחה במקרה היווני יתכן ותוביל להצלחות במדינות נוספות מה שיקל על מקבלי ההחלטות ביבשת האירופית בתהליך של יציאה מהמשבר הנוכחי.

אם המשבר אכן יגיע אל קיצו הטוב ניתן יהיה לנשום לרווחה בשווקים הפיננסים אך לא להתבלבל… המשבר הבא נרקם כבר עתה.

בכירי הכלכלה האמריקאית ואזרחי ארה"ב (ואולי גם העולם?!) בוחנים מחודש לחודש את נתוני האבטלה המייצגת חלק משלל נתונים אודות תנועת הכלכלה הגדולה בעולם. הנתון האחרון שפורסם (דצמבר 2011) הצביע על ירידה בנתוני האבטלה מ-8.7% ל-8.5%. לאלו מכם שהנתון נראה לו זניח - ייתכן. לאלו מכם שאינם רואים פה שיפור מתמשך - ייתכן. אולם, במבט אופטימי אכן יש כאן שיפור בשיעור המובטלים במשק האמריקאי. השאלה שנשאלת תמיד היא האם מדובר בהתרחבות המשק האמריקאי והאצה בצמיחה או שמה רק חזרתם של עובדים שפוטרו זה מכבר. יש הבדל משמעותי בין 2 הנתונים הנ"ל.

בין הגורמים לשיפור בנתון ניתן למנות את עונת סוף שנה, תנאי מזג אוויר, תנועה עונתית, גיוס עובדים זמניים וכו'.

על מנת שנתון זה יראה שיפור מתמשך יש צורך שהכלכלה האמריקאית תראה שיעורי צמיחה גבוהים יותר מהקיים. ככל ששיעור הצמיחה יהיה מהיר יותר כך נתון שיעור האבטלה ישתפר. ולהיפך - ירידה בשיעור האבטלה יחזיר עובדים לשוק העבודה ויכול להגביר את הצריכה ומכן תיתכן עלייה בצמיחה.

שיפור בצמיחה לצד שיפור בשיעור המובטלים יעלה את הכלכלה האמריקאית על פסים חיוביים ויתרום משמעותית ליציבות הכלכלית מה שיאפשר גם לנסות ולשפר את יחס החוב האמריקאי המהווה משקולת כבדה על הממשל הנוכחי. שיפור בנתונים יוריד מהפרק את החיכוך המתמיד בין הפוליטיקאים לגבי ההצעות השונות לפתרון משבר החוב במדינה.

פרט לפוליטיקאים יש צורך שגם הבנק המרכזי יבצע אי אילו מהלכים וכמו בארץ (וכנראה בכל העולם) הציבור נוטה להאמין יותר לאנשי מקצוע מאשר לפוליטיקאים. לפד (הבנק המרכזי) עדיין נותרו מספר כלים על מנת לתמוך בהמשך השיפור בכלכלה וזאת תחת הנחה שאכן התהליך החל.

הנחות המוצא מתבססות גם על האפשרות כי המשבר באירופה יישאר תחת שליטה אולם באירופה יש פוליטיקאים אירופים ובנק מרכזי אירופי - וזה כבר מחוץ לשליטת האמריקאים.

כמובן שההשלכות על המשק הישראלי יהיו חיוביות במידה והעולם המערבי (המדינות הגדולות) יצליחו להכיל את המשבר אליו נלקע העולם.

כבר פורסמו כל הערכות, הנימוקים והתנהגות ניירות הערך לשנת 2012 ולכן כל שנותר הוא לפעול בהתאם למה שקורה בשוק ההון.

בקצרה…

סביר להניח שגוש היורו ישאר לעמוד על כנו לצד כל הבעיות שקיימות באירופה.

הכלכלה האמריקאית מראה שיפור אם כי שיפור זוחל לאיטו.

השווקים המתפתחים - עדיין מתפתחים ותפקידם בכלכלה העולמית ימשיך לתת את הטון.

הכלכלה הישראלית תנהג לפי הכלכלות המובילות בעולם.

נכון להיום מחירי ניירות הערך בשווקים הפיננסים כבר מגלמים משבר לא פשוט בכלכלות העולם. שערי ניירות ערך בתחום הפיננסים מגלמים סוג של קטסטרופה (שאולי תבוא…) ותשואות האג"ח של הממשל האמריקאי נמצאות בשפל עמוק.

גם שיעורי הריבית בעולם נמצאים בתחתית והפחד הפוליטי בכל הכלכלות הוא "המודל" היפני - שם מתמשך המשבר יותר מ-10 שנים תחת ריבית נמוכה מאוד.

בישראל, לאלו שעדיין לא שמו לב, הדולר כבר חצה מעלה את רף ה-3.8 שקלים לדולר ולכך יכולות להיות סיבות רבות. העיקריות שבהן - הירידה בריבית בנק ישראל והיעדר המשקיעים הזרים.

איני מתיימר לדעת מה יהיה או איך תסתיים שנת 2012 שהחלה היום אולם דבר אחד צריך להיות ברור: עולם כמנהגו נוהג ואימרתו של גדול המשקיעים מר וורן באפט תהיה נכונה גם בשנה שזה עתה החלה "כשכולם פוחדים-קנה, כשכולם חמדנים-מכור"

בהצלחה

כמו בכל תחום אחר בחיים העיסוק בהשקעות צריך להיות מבוסס ראשית כל על נסיון. איש השקעות בעל נסיון של שנים מצביע על שרידות גבוה בתחום שלא קל לשרוד בו. שרידות בתחום ההשקעות תומנת בחובה תהליכי גאות ושפל, אופוריה ודיפרסיה ויכולות לזהות תהליכים שחסרי נסיון לא יבינו לעולם.

לצד נסיון רב השנים יש צורך כמובן בכלים שיעזרו לקבל החלטות נבונות ומושכלות. הבעיה בתחום תכולת ארגז הכלים היא איכות וכמות הכלים. לא מעט משקיעים עושים שימוש במספר כלים רב מאוד לשם קבלת החלטה.

ישנם מספר מועט של שיטות השקעה ראויות המכילות מספר כלים רב מאוד לשימוש. האם יש צורך לעשות שמוש בכל הכלים? לא!

לדוגמא: ניתוח של דוחות פיננסים מלא בכלים הבוחנים כל סעיף וסעיף כאשר כל תשובה מובילה לבחינה נוספת של אותו סעיף וכן הלאה.

לדוגמא: ניתוח טכני מכיל מספר רב של כלים סטטיסטיים המעניקים, לכאורה, ערך מוסף לקראת ביצוע השקעה נכונה.

לדוגמא: קריאת עיתונות כלכלית מדי יום לצד פרשנויות שונות ומשונות של מומחים מטעם עצמם או מטעם המפרסם.

העודף באינפורמציה שאני קורא לו 'יתר אינפורמציה השקעתית' אינה תורמת מאומה לתהליך ההשקעה וברוב המקרים עושה בדיוק את ההיפך - מורידה ופוגעת בתהליך הבדיקה ובחינת ההשקעה ואינה מאפשרת למשקיע להגיע לאינפורמציה הרלוונטית שתעזור לו להגיע להחלטה נכונה ומושכלת.

עם כך מה הפתרון? הנסיון יוביל את המשקיע לדרך בה יהיה עליו לדעת לסנן את עודף האינפורמציה ולהגיע אל הנתונים הנחוצים לו ביותר. כאן כדאי לציין כי לכל משקיע נחוצים נתונים אחרים \ נוספים. שכל משקיע יעשה חשבון אישי - איזה כלים ראויים להיות מונחים בארגז הכלים שלו - ובהם יעשה שימוש.

זה אכן קוסם לעשות שימוש במבחר כלים רב ולנסות לשלב את כל האינפורמציה הקיימת על מנת לקבל החלטה להשקיע בניירות ערך אולם, עודף אינפורמציה רק גורע ולכן כדאי להתמקד בכלים הרלוונטים. רוב הכלים בסיסיים ועליהם יש להוסיף את כלי ההשקעה המתאימים לכל אחד ולהסתפק בהם בלבד.

לאלו שמחפשים ברשת האינטרנט את אותו עץ עליו צומח הכסף, בדיוק כפי שחינכו אותנו כילדים שאין כזה דבר אך יש כאלו שעדיין ממשיכים לחפש, יזהו בוודאי את שלל הפרסומות והבאנרים שמבטיחים שאילו רק תירשמו לקורס המסחר שלהם או תרכשו בכסף רב את שיטת ההשקעה שלהם - תוכלו לייצר לעצמכם הכנסה של מאות ואלפי דולרים בזמן קצר.

המדובר בתחום המניות בארץ ובחו"ל, בתחום הנגזרים, אופציות אקזוטיות, אופציות בינאריות, בתחום המט"ח ובתחום הסחורות - כל פרסום וההתמחות שלו. והפרסום הוא בעצם ההתמחות היחידה.

"משה, קריית-אונו, מורה במשרה מלאה, הרוויח כ-2,000 דולר בשעתיים עבודה"

"ליטל, עקרת בית, הרוויחה 550 דולר בחצי שעה עבודה"

אז אולי בכל זאת יש כזה דבר - עץ שעליו צומח כסף ואנחנו פשוט מפספסים אותו? אולי אנחנו לא על הרכבת הנכונה? בעוד אנו נצמדים לשיטות השקעה ישנות ומוכרות ומלאי הערכה על תשואות חד ספרתיות ישנם כאלו שעושים בסיבוב אחוזים דו ותלת ספרתיים. אז אולי אנחנו טועים?!

התשובה האבסולוטית היא שאנו לא טועים!!!

הקונספט, שבו מבטיחים למצטרפים החדשים לשיטות החדשות לעשיית כסף קל, הוא החידוש היחידי (קונספט ההבטחה)!!! בעבר פשוט לא היה ניתן לבצע עסקאות מסוג זה (יכולות ונגישות למסחר הממוחשב בעולם גלובלי ע"י הפרט)  ו\או לחלופין לא היה ניתן להגיע לקהל יעד רב כמו שניתן היום. וכמו שרובכם יודעים-האינטרנט אכן שינה את חיינו אך לא שינה את היכולת האמיתית לייצר תשואות מסויימות ברמות סיכון מסויימות.

מעט מאוד אנשים בנויים להיות סוחרים במכשירים פיננסים ועוד יותר מעט אנשים בנויים גם להרוויח מסוג זה של מסחר. מדובר במסחר בעל רמת סיכון גבוה מאוד ולשם הדגמה - ככל שנקצר את זמן הפוזיציה כך יגדל הסיכון להפסיד כסף. הפועל היוצא הוא שמרבית הפתאים שנענים לפרסומות לעשיית כסף קל מפסידים את כל כספם בסופו של דבר וחוזרים שוב לחפש אחר העץ שעליו גדל הכסף. כאמור - אין כזה דבר.

השקעה באמצעות קרנות נאמנות פופולארית מאוד עקב הנוחות שבה. קרן הנאמנות מצהירה מראש היכן היא משקיעה את הכספים ומכאן רק נותר לבחון פרמטרים פיננסים ולשלוח הוראת קניה. אפילו אין צורך במגבלת שער (לימיט).

אז זהו, שלא! מרבית בתי ההשקעות מנהלים היום קרנות נאמנות מכל הסוגים והמינים והמחקרים מראים כי מנהלי הקרנות לא מצליחים לייצר למחזיקים בהם ערך מיוחד. שלא לדבר על מחיקת ערך.

אז מהי קרן נאמנות? זהו מכשיר פיננסי אשר מצהיר מראש היכן הוא משקיע את כספי מחזיקי יחידות ההשתתפות בו. תוצאותיו שקופות - מפורסמות במדיה הכלכלית ברמה היומית, שבועית, חודשית ושנתית - וכן הפרמטרים השונים שכדאי לשקול לפני בחירת קרן מתאימה (תשואות, סטיית תקן, שארפ, מנהל הקרן, דמי ניהול).

כאשר אני קונה קרן נאמנות אני יודע מראש היכן כספי מושקע. למשל: אני מעוניין להשקיע במניות חברות נדל"ן אזי אחפש קרן נאמנות המתמחה בתחום מניות הנדל"ן.

החיסרון שבהשקעה בקרנות נאמנות הוא גדול. ראשית, לא ניתן לבצע פעילות במהלך המסחר אלא רק כתגובה לתום יום המסחר הנוכחי או הבא.

החיסרון הבולט בקרן נאמנות הינו התוצאות המציגות במרבית המדידות תמונה עגומה למדי ביחס למדדי היחס שלהן. לדוגמא: קרן נאמנות המצהירה שהיא משקיעה במניות ומדד היחס שלה הוא ת"א 100 השיגה תשואה בשנת 2011 של מינוס 35% - . מדד היחס - מדד ת"א 100 - ירד בפחות משיעור הירידה בקרן הנאמנות בשיעור משמעותי - ולכן השאלה הנשאלת מדוע כדאי להחזיק את קרן הנאמנות הנ"ל?!

מרבית קרנות הנאמנות מציגות תוצאות עגמות למדי ביחס למדדי היחס השונים ולכן בעת בחירת קרן נאמנות מתאימה כדאי לעשות עבודת נמלים מדוייקת ולבחור את הקרן שתייצר ערך אמיתי.

יתרונות בקרנות נאמנות ניתן למצוא בהשקעות קצה. השקעות בעלות סיכון גבוה יחסית לו כדאי להיחשף באמצעות מכשיר פיננסי שיספק נזילות. למשל - השקעה בקרנות נאמנות בתחום אגרות חוב מסוכנות, השקעה בחו"ל והשקעה במט"ח. כמובן שבתמורה נשלם דמי ניהול גבוהים יחסית אך האלטרנטיבה - קניה ישירה לדוגמא של אג"ח זבל ללא יכולת למדוד את כדאיות ההשקעה בו - היא גרועה בהרבה.

דוגמא למדיניות קרן הנאמנות:

"החשיפה למניות הנכללות במדד לא תפחת מ-90% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תעלה על 110% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.בכוונת מנהל הקרן לפעול לכך שהחשיפה לכל אחת מהמניות הנכללות במדד ביחס לחשיפה לכלל המניות הנכללות במדד, תהיה קרובה, ככל האפשר, למשקלה של כל אחת ממניות אלה במדד, אך מנהל הקרן אינו מתחייב לפעול כך.אם יחול שינוי ברשימת המניות הנכללות במדד, יתאים מנהל הקרן את הרכב ההשקעות במניות האמורות בהתאם לשינוי האמור, וזאת בתקופה המתחילה ביום חישוב המחירים השלישי שלפני מועד כניסת השינוי האמור לתוקף ומסתיימת ביום חישוב המחירים השלישי שלאחר מועד כניסת השינוי האמור לתוקף.החשיפה למניות לא תעלה על 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת מ-80% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.לא תהיה בקרן חשיפה למטבע חוץ."

כמוכן שניתן לבחון גם את ביצועי הקרן, התשואה שרשמה במסגרת זמן נבחרת, מהן האחזקות העיקריות של הקרן והאם מנהל הקרן הצליח להציג ביצועים נאותים אל מול מדדי היחס שלו.

מה פשר הניגודיות הזאת? כאשר החדשות הכלכליות טובות ניתן לזהות שוק יורד וכאשר החדשות רעות ושחורות הבורסה פתאום עולה.

התשובה נעוצה בתהליך הפיננסי הקיים בשווקים בעולם כולו. ההשקעה בבורסה מגלמת בעצם את ציפיות המשקיעים מהעתיד לבוא. הן הקצר והן הרחוק יותר. כאשר המשקיעים מצפים לחדשות רעות בעתיד הם יימכרו את ניירות הערך שברשותם כבר היום מכוון שההערכותיהם מתבססות על כך שהרווחים ייפגעו והתוצאות העסקיות יהיו שליליות ומכאן שגם מחירי המניות יירדו. אותה פעולה נכונה גם לגבי אגרות חוב. במידה והמשקיעים יצפו לירידה בשערי הריבית סביר להניח שיפנו את השקעותיהם לאג"ח רחוקות יותר שם יהיה ניתן "לקטוף" רווחי הון כתוצאה מהתהליך. אותה פעולה נכונה גם לגבי אגרות חוב קונצרניות - כאשר המשקיעים יזהו שיתכן ותהיה בעיה לפירמה מסויימת לעמוד בתשלומי החוב המשקיעים יימכרו את אגרת החוב היום מחשש שמה החוב לא ישולם ומחיר אגרת החוב של אותה פירמה יירד.

גם כאשר יש עליות בשווקים הפיננסים או בנייר ערך מסויים החדשות הטובות יגיעו לאחר מהלך עליות. יש אימרה מפורסמת בהשקעות פיננסיות שכותרתה - "קנה בשמועה מכור בידיעה" - הרציונאל הוא העובדה שכאשר ישנם שמועות חיוביות לגבי נייר ערך מסויים ערכו יתחיל לעלות כבר היום. כאשר הידיעה החיובית תהיה נחלת הכלל ותתפרסם המשקיעים שקנו בעבר (עם צאתה של השמועה) כבר יהיו "מחוץ למשחק".

אז מה קורה כאשר יש עליות בשוק לצד חדשות שליליות שזורמות מכל עבר? המשקיעים מנסים לראות מעבר לחדשות השליליות ולבחון האם יש מקום לאופטימיות והאם היא יכולה להתבסס. במידה וכן, המשקיעים ייחלו לקנות כבר היום ניירות ערך והחדשות הטובות להן ציפו יאששו את החלטתם תוך כדי עליות במחירי ניירות הערך.

דוגמאות:

1. לאחר הירידות החדות בשנת 2008 החל השוק לטפס בחוזקה בתחילת שנת 2009 ללא שום ידיעה חיובית מרעישה. החדשות הטובות הגיעו רק בשנת 2010 אשר הצביעו כי המשק האמריקאי אכן מראה התאוששות מהשפל בו היה בשנים 2007-2008. עליות שערים - לאחר זמן - חדשות טובות \ תומכות.

2. בנק לאומי - ניתן להבחין כי שוויו של הבנק ירד בעת האחרונה כמעט 40% ורבים שאלו הכיצד?! היום (ד' 30.11.11) פירסם  הבנק כי רשם ירידה חדה מאוד (מעל 70%) ברווחיו לרבעון השלישי של שנת 2011. קודם ירידות שערים חדות - ורק היום "תשובה" בדמות דוחות כספיים המצביעים על תוצאות שליליות מאוד.

כל שנותר למשקיע הוא לנסות ולזהות את התהליכים הכלכליים ולבנות אלוקציה נכונה.

מדברים לרוב על המשבר האירופאי. על יוון שהולכת לפשוט את הרגל, על הבעיות בפורטוגל ובספרד. אז גם האחות הארופאית איטליה עולה לכותרות. איטליה היא הכלכלה ה-7 בגודלה בעולם ולכן התערערות הכלכלה שלה אינה דומה ליוון שמהווה פחות מ-3% מהכלכלה הגלובלית. כל השיחות והדיבורים סביב משבר איטלקי עד כה היו מה שנהוג לומר "על הנייר" אולם כאשר אגרות החוב של המדינה החלו לרדת והתשואות החלו לעלות - הדיבורים הפכו למעשים.

קניית אגרת חוב משולה למתן הלוואה לתקופה ידועה מראש לגוף אחר ורצון לקבל על ההלוואה רמה מסויימת של תשואה. ככל שהגוף לו מעניקים את ההלוואה מסוכן יותר - נדרוש לקבל תשואה \ פיצוי גבוהים יותר. לדוגמא - הלוואה לחברה פרטית מסוכנת יותר מלתת הלוואה לממשלה ולכן ההלוואה לחברה פרטית תישא ריבית גבוה יותר והתשואה שהמשקיע ידרוש תהיה גבוה יותר.

הכלל אומר שככל שאגרת חוב נסחרת בתשואה לפדיון גבוה יותר זה משקף את דעת המשקיעים כי הסיכון עולה בקנית אגרת החוב. הכלל נכון הן לאגרת חוב ממשלתית והן של פירמה פרטית.

תשואה עולה באג"ח משקפת ירידה במחירו.

אז מה קורה באיטליה? התשואה באג"ח לתקופה של 10 שנים עלו אל מעל 7%. הווה אומר - מחיר האגרת ירד.

חששות המשקיעים, שקנו אגרות חוב איטלקיות, הן שהממשלה לא תוכל להחזיר להם את ההלוואה ולכן הם מעוניינים למכור אותה. כמו בכל נייר ערך או מוצר - כאשר יש יותר מוכרים מקונים - המחיר יורד וזה מה שקורה לאג"ח האיטלקי. החשש מאי קבלת ההלוואה והריבית עליה בחזרה גורמים למשקיעים למכור ומהר.

אלמנט חשוב נוסף הינו גיוסי חוב חדשים\עתידיים של הממשלה האיטלקית. לאור הסיכון העולה ידרשו המשקיעים ריבית גבוה יותר על אגרות חוב חדשות - על גיוס חוב נוסף בעתיד - של ממשלת איטליה. במידה והממשלה האיטלקית תיטול הלוואות ותאלץ לשלם עליהן ריבית גבוה יותר - ישאר בקופתה פחות כסף. נטילת הלוואות חדשות תעלה כסף רב.

שני אלמנטים נוספים שקיימים בשוק ורבים לא ערים להם:

1. פקודות סטופ לוס - ישנן פקודות מכירה שמתבצעות אוטומטית כאשר התשואה נוגעת ב-7% מה שמאדיר את ההידרדרות.

2. חוזי ביטוח - CDS - חוזי ביטוח שנכנסים לפעולה לאור הסיכון העולה של ההלוואה לאיטליה.

כמו שכתבתי בהזדמנויות אחרות - הפתרון למשבר הנוכחי הוא בעיקרו פתרון פוליטי. על הפוליטיקאים האירופאיים להחליט שהם צריכים לפתור את המשבר ומהר.

תפקידו של שוק ההון להניב ביצועים עודפים אל מול האלטרנטיבה הקיימת לכל משקיע ומשקיע. על מנת להשיג תשואה עודפת לאלטרנטיבה הקיימת המשקיעים נוטלים סיכון. כל משקיע עם הסיכונים אליהם הוא מוכן להיחשף ובהתאם כך תירשם התשואה העודפת.

רבים תוהים מדוע להשקיע בבורסה בשביל להניב תשואה של "רק" 4% או "רק" 6% וכן הלאה. ובכן, מהי האלטרנטיבה? ניתן להשקיע את הכסף בפיקדון בנקאי, ללא סיכון, ולקבל עבורו 2% שיהיו בטוחים כמעט כמו אור השמש. ללא סיכון.

הווה אומר, במידה וניתן להשיג תשואה של 3% זה 50% יותר ממה שהמשקיע היה מקבל מהפיקדון הבנקאי. בתרגום למספרים - על כל מיליון שקלים ניתן לקבל 10,000 ש"ח יותר. במקום 20,000 ש"ח בשנה ניתן לקבל 30,000 ש"ח בשנה.

על מנת להינות מהתשואה העודפת יש צורך בנטילת סיכון. בדוגמא אמנם הסיכון שנוטלים הוא נמוך מאוד-אך קיים. ככה עובד שוק ההון - בדיוק כמו בכל דבר אחר בחיים. בדיוק כמו כל התנהלות אחרת.

הנטייה לזלזל בתשואה העודפת - "רק" אחוז אחד יותר - משוללת כל יסוד כלכלי. גם בפן המנטלי הזלזול בעודף התשואה משולל יסוד.

נכון, כאשר מדובר בהון קטן יותר של כמה עשרות אלפי שקלים העודף הנוצר בא לידי ביטוי בשקלים בודדים אך מדידה לאורך זמן תצביע על ההפסד האלטרנטיבי של המשקיע שתסתכם באחוזים ניכרים לרעת משקיעי ה"רק".

בימים אלו השוק חווה ירידות שערים הן בארץ והן בעולם והמשקיעים החלו פוחדים על כספם. החשש הוא ברור אך אינו מוצדק. זהו בדיוק תהליך השקעה - הרצון לרשום תשואות עודפת אל מול האלטרנטיבה תוך נטילת סיכון מחושב. אותם משקיעים שהאחוז העודף אינו מספק אותם ומעוניינים בתשואה עודפת גבוה משמעותית יהיו חשופי סיכון ומכאן הטלטלות בשווקים יעיבו על תיק השקעות שלהם יתר על המידה. אך אל לשכוח - בפרספקטיבת הזמן נוטלי הסיכון יירשמו תשואות  עודפות משמעותית אל מול האלטרנטיבה (הפיקדון הבנקאי).

בשורה התחתונה - לפחד אין מקום בהשקעות. העניין היחידי החשוב הוא ניהול תיק ההשקעות באופן כזה שיענה על הצרכים של המשקיע ועל רמת הסיכון לה הוא מוכן להיחשף וזאת הבעיה היחידה עליה יש לתת את הדין. או בשפה המקצועית-אלוקציה.