האם יש סוף למשבר?
כמו הלוחמה בעזה גם בשווקים הפיננסים כשהתותחים רועמים המוזות שותקות, או יותר נכון לכתוב-משותקות.
עיקרי המשבר הפיננסי נעוצים היום בפן הפסיכולוגי ועיקר המאמץ מופנה כעת למערכת הבנקאית שבה, יתכן, נעוץ הפתרון המיוחל.
למה המערכת הבנקאית? מכוון שהמשבר הנוכחי בא לידי ביטוי בנזילות המופנית כלפי אזרחי העולם והעסקים השונים בעולם – חברות וארגונים גדולים ששוק ההון חסום בפניהם ואין אפשרות לגייס הון והמערכת הבנקאית מהווה את החלופה היחידה עד יעבור זעם.
אז סוף המשבר טמון ביכולת של המערכת הבנקאית להעניק אשראים שיחלחלו מטה לעבר השוק הריאלי, לפרטיים, חברות, עסקים וארגונים וכל אלו יניעו מחדש את גלגלי הצריכה המהווה את המנוע העולמי כולו.
בין הפרמטרים העיקריים ניתן למנות את מרווחי האשראי על אג”ח, או בשמם המקצועי – CDS, שהן עלויות ההגנה מפני חדלות פרעון של אג”ח חברות בעולם המערבי (אירופה וארה”ב).
(Credit Default Swapׂׂ)
נכון שהבנקים המרכזיים בעולם מפחיתים ריבית אולם הפחתות אלו לא באות לידי ביטוי אל לקוחות המגזר הבנקאי, הווה אומר – עלויות האשראי של הבנקים מוזלות אך אינן מחלחלות מטה אל הלקוחות השונים.
האי-קורלציה בין ריביות הבנקים המרכזיים לבין הריביות “היורדות” ללקוחות המגזר הבנקאי אינן באות לידי ביטוי במרווחי ה-CDS שאינם יורדים על אף שזה מתבקש. אולם, חששות הבנקים מנתינת אשראי רק מגדילות את המרווח ומעמיקות את המשבר וכך הפסיכולוגיה עובדת שעות נוספות.
אז נתון חיובי מכיוון מרווחי עלויות ההגנה – CDS – וצמצומן – יהוו, אולי, זרז לקראת יציאה מהמשבר הפיננסי הקשה בו אנו מצויים.
(מרווחי ה-CDD – נמדדים בנקודות בסיס כאשר בשלושת החודשים שבין ספטמבר-נובמבר 2008 עמד המרווח על 132 נקודות ואילו בתחילת דצמבר המרווח קפץ ליותר מ-210 נקודות)
