הורדת ריבית בנק ישראל

אתמול הוריד בנק ישראל את הריבית בכרבע אחוז כך שהריבית כיום עומדת על 1% – בדומה לריבית ששררה בשלהי שנת 2009. ההורדה בוצעה על אף הסגה שבאי מינוי נגיד לראשות הבנק וההחלטה על הורדת הריבית התקבלה ע”י נגידת הבנק הזמנית – ד”ר קרנית פלוג  – שכבר הספיקה להודיע שעם מינויו של נגיד קבוע היא תפרוש מתפקידה בבנק ישראל.

בניגוד לבנק הפדראלי בארה”ב לבנק ישראל אין תוכנית הרחבה כלשהי (QE) והוא אינו מתערב במסחר באג”ח ומחזיק בתפקידו העיקרי – אחריות מוניטרית כשהכלי העיקרי לפועלו היא רמת הריבית במשק. לצד זאת, הבנק מנסה לרסן, ללא הצלחה, את מגזר הנדל”ן למגורים שכידוע שובר שיאי מחיר מדי חודש.

ההחלטה של הבנק המרכזי בישראל להוריד את הריבית משדרת, אולי, כי הוא כבר אינו יכול\רוצה\מעוניין “להילחם” במחירי הנדל”ן והדגש העיקרי מבחינתו עובר לזירת המט”ח. התחזקות השקל מול הדולר (3.5 ש”ח לדולר) פוגעת פגיעה אנושה בכלכלה הישראלית. היצוא הישראלי שמוכר בדולרים בחו”ל וממירם לשקלים בארץ מקבל עבורם פחות ופחות שקלים ושורת הרווח הנקי השקלי הולך ונשחק.

היחלשותו של הדולר היא אינה נחלתו רק מול השקל אלא מול כל המטבעות העיקריים בעולם. “התידלוק” האחרון להיחלשותו של הדולר בעולם נבע גם מהצהרתו של נגיד הבנק הפדראלי – בן ברננקי – שהצהיר שלא יפסיק את תוכנית ההרחבה הכמותית.

עם כך, החלטות של נגיד הבנק בישראל שזורות במערכת שיקולים שאינה רק כלולה בזירה המקומית אלא מתיימרת להיכלל גם ברמה הגלובאלית – חיזוק הדולר מול השקל וצמצום פער הריבית.

פרט לשער הדולר וההחלטה של נגיד הבנק הפדראלי בארה”ב בפני הנגידה היוצאת עמדו גורמים נוספים שתמכו בהחלטה להוריד את הריבית:

  • היחלשות ההתאוששות במשק 
  • ציפיות אינפלציה נמוכות

הנגיד הבא שיבוא, אותו נגיד קבוע שהממשלה כ”כ מתקשה למנות, יישאר עם כך עם שוט ריבית מצומצם מאוד.