משמעות הדפסת הכסף בעיני זוכה פרס נובל
הערכה כיום היא שמה שמחזיק את השווקים ברמתם הנוכחית ואת הביקוש הגבוה לאג” ח אמריקאי הם הדפסות הכסף העצומות של הבנק המרכזי של ארה”ב- הפדרל ריזרב. הפדרל ריזרב רוכש כיום מדי חודש איגרות חוב של ממשלת ארה”ב ואיגרות חוב מגובות במשכנתאות בסכום כולל של 85 מיליארד דולר. הפד רוכש סה”כ טריליון דולר בשנה ובסך הכללי רכש עד כה 4 טריליון דולר של אגח”ים. הרכישות הללו הן הדפסת כסף לכל דבר ועניין. הפד מדפיס את הכסף ורוכש באמצעותו את האג”חים . כך הוא גם מגדיל את מאזנו יש מאין. הכסף הזה מגיע בסופו של דבר מידי חודש לשווקים או לממשלה. .כל התהליך הזה ידוע גם בכינויו QE.
אם יסיים הפד או יפחית את רכישת האג”חים האלה (בתהליך שמכונה Taper) ,עלול לצנוח הביקוש לאג”ח האמריקאי ומכאן שגם ערכו יצנח בשיעור חד. גם השווקים שמכורים למכונת ההדפסה של הפד כנראה יסבלו מדיפרסיה עמוקה כתוצאה מכך.לכן תהליך מסוג זה מכונה בפי המשקיעים כ”תרחיש אימים”. בעיה נוספת של הפד היא כאשר ירצה לעשות את הפעולה ההפוכה לQE. קרי להפחית את מאזנו ,בכך שימכור את האג”חים שרכש בתמורה לטריליונים שפיזר. במצב כזה הוא עלול להציף את השוק עם האג”ח האמריקאי ובנוסף יצטרך לספוג טריליוני דולרים מהשוק שזקוק נואשות לכסף.מהלך כזה יגרום לריביות לעלות וכן יגרום למחסור בכסף בשווקים ולכן יכול להוות את “תרחיש יום הדין” לכלכלה.
כשנשאל זוכה פרס נובל לכלכלה הטרי, פרופ’ יוג’ן פאמה, מה יקרה אם הפד יצטרך לסגת מתוכנית רכישות האג”ח שלו, הוא טען שהמהלך הזה הוא “לא ביג דיל” . המראיין ריק סטנלי ההמום מתשובתו של הפרופ’ איבד את סבלנותו והחל לזעום עליו: “אם זה לא ביג דיל -אז למה לא כל הבנקים המרכזיים עושים את זה כל הזמן?”
.
.
.
פורסם ע”י: ערן הילדסהיים
מתוך הבלוג: http://kalkala-amitit.blogspot.co.il
