איך נוהגים כאשר הבורסה שוברת שיאים מדי יום

אני פועל בשוק ההון מאז שנת 1992. בתחילת דרכי נחשפתי לשנות הגאות שבאו בשנת 1993 עם הגישושים בכל הנוגע להסכם אוסלו והשלום שבפתח. האירועים הזניקו את הבורסה לשיאים חדשים מדי יום. כאשר התהליך החל להיתקע הבורסה הגיבה מהר והשנים שלאחר מכן כבר היו פחות זוהרות. סביב השנים 1996-1998 היו שביתות במגזר הציבורי בארה”ב (בדיוק כמו שקרה לאחרונה) וגרן הגידור LTCM הצליחה לערער ולזעזע את השווקים כאשר הרובל הרוסי התנהג כנגד הקרן וזו פשטה רגל והעלימה מיליארדי דולרים במהירות.

שנת 1999 נפתחה עם תקווה גדולה בדמות רשת האינטרנט. המשקיעים ראו מדי יום איך המדדים המובילים בוול סטריט רושמים שיאים חדשים כאשר ההסבר לכך היה רשת האינטרנט שהולכת לשנות את העולם ואת מודל הרווחים. דיברו אז על ‘כלכלה חדשה’ ו’עולם ישן’ והכל בכדי להצדיק את המשך גלי העליות.

כמו כל עליית מחירים יש גם ירידות שערים (אולי רמז למחירי הנדל”ן בישראל) ובמהלך שנת 2000 החלו להבין המשקיעים בבורסה כי המחירים בשוק כבר מנותקים מהמציאות. בארץ, הטריגר הנוסף לירידות שערים היה התפרצות האינתיפדה השניה שהחלה בחודש ספטמבר אותה שנה. וכך החלו שוב שנים בהם המגמה הפוכה ובכל יום נשבר שיא שלילי חדש.

האירועים שקרו במהלך השנים (בקצרה): אסון התאומים (2001), מלחמת המפרץ השניה (2003), התפטרות בנימין נתניהו מרשות משרד האוצר (2005), מלחמת לבנון (2006), התפרצות משבר הסאב פריים (2007), התמוטטות ליהמן ברדרס (2008), חילוץ AIG העולמית (2009), פעילות ממשלתית להצלת הכלכלה בעולם המערבי (2009), תוכניות הלאמה במדינות קפיטליסטיות (2009), משבר הכורים הגרעיניים ביפן (2010), משבר החובות במדינות ה-PIGS (שנת 2011).

שנת 2012 כבר היתה חיובית וכך נראית גם שנת הכספים 2013 שקרובה לסיומה.

אז איך נוהגים כאשר הבורסה שוברת שיאים מדי יום? אני טוען שלא צריך “להילחם” בשוק אלא לנהוג בשיטת המומנטום. זה נכון גם כאשר השווקים חיוביים וגם כאשר הם שליליים.

מאחר ולא ניתן אף פעם לתזמן את השוק הרעיון הראשוני הוא להיות שם תמיד ולנקוט במשנה זהירות לפני שמשנים פוזיציה ואלוקציה. כאשר המומנטום חיובי להצטרף אליו – השוק לא משנה את אופיו בן יום, וכאשר השוק עם מומנטום שלילי – לדעת להתבצר במכשירים סולידיים או לחלופין לדעת ליהנות ממכשירי שורט (מכירה בחסר).

כנראה שאין תשובה חד משמעית וברורה מה בדיוק עושים והניסיון האישי צריך לתרום את חלקו בניתוח האירועים שמשנים את טעמם של המשקיעים מאופוריה לדיפרסיה ולהיפך.