גם הטובים ביותר לפעמים נכשלים

היום קראתי באתר הפיננסי ביזפורטל אודות וורן באפט. חברת ההשקעות שלו – ברקשיר האטווי (BRK) השיגה מתחילת שנת  2015 ועד כה  – תוצאות פחותות ממדד היחס אליו היא מכוונת – מדד ה – S&P 500.

מה שהופך את באפט לגדול המשקיעים בעת המודרנית היא השיטה בה הוא פועל הנקראת בפיו, ובפי כל, שיטת הערך. באפט מתהדר בעובדה שהוא יודע לנתח ולזהות כי מחירה של פירמה נמוך משמעותית מהשווי האמיתי שלה ולכן כדאי לקנות את מניותיה כך שבלונג ראן – השווי האמיתי יצוף מעלה והמשקיעים יגלו שיש כאן נכס שכדאי לשלם עליו הרבה יותר. באפט רוצה לגלות זאת ראשון. כל התורה מבוססת על ניתוח דוחות כספיים אך באפט עצמו הציב לא פעם תנאי סף שכל משקיע מתחיל יכול לעשות בהם שימוש. ראשית, הוא אמר, תשקיעו תמיד בביזנס שקל לכם להבין אותו והוא אינו מסובך פיננסית. זה בהחלט תנאי שראוי להציב אותו בבואכם להחליט באיזה השקעות לבחור. שנית, באפט טוען שהשקעה בנהלה טובה וישרה הוא גם תנאי הכרחי. גם כאן, מרבית האנשים שאני מכיר רוצים לפעול ולעשות עסקים עם אנשים ישרים והגונים. כדאי להפעיל את ישקול הדעת הזה גם בבואכם לבחור היכן להשקיע את הכסף. תנאי סף נוסף שהייתי מזכיר בפוסט הזה הוא העובדה שבאפט בוחן כל השקעה כאילו יש לו מלאי השקעות מוגבל. ברגע שמבצעים השקעה במניות החברה זה בגלל שהחברה טובה, ההנהלה טובה, המחיר אטרקטיבי וגם זו השקעה שאחריה נשארו לי פחות השקעות לבצע.

לאורך שנים רבות מאוד הצליח וורן באפט להציג ביצועים שעוקפים את מדד היחס שלו – מדד המניות האמריקאי – Sַ&P 500. לא פלא שכאשר האורקל מאומהה מציג ביצועים הפחותים ממדד היחס – זה ישר מעורר הדים בעולם הפיננסי.

חברת ההחזקות של באפט שווה היום 335 מיליארד דולר ומחיר המניה נושק ל 203,000 דולר. לפני 30 שנה מחיר המניה עמד על פחות מ – 300 דולר למניה (בתחילת שנת 1980 המחיר עמד על 260 דולר למניה) ואילו בתחילת דרכו של באפט עמד מחיר המניה על פחות מ – 10 דולר. בכל קנה מידה, וורן באפט הצליח כמשקיע וההשקעה במניות חברת ההחזקות שלו הניבה תשואה המפצה על הסיכון. זאת בעצם הסיבה שכאשר באפט אינו מצליח להשיג את תשואת מדד ההשוואה הוא עולה לכותרות. לפי אתר ביזפורטל – בפעם הקודמת שבאפט הציג ביצועים גרועים משמעותית ממדד היחס היתה בשנת 1990 – אז המדד עלה ב – 20% לעומת ירידה של 20% במניות חברת ברקשייר.