מי מנוי על שרותי פמילי אופיס?

בהגדרה, שרותי פמילי אופיס (השם העברי: חברה לניהול עושר) באים לתת מענה לאנשים עמידים ולמשפחות עתירות ממון. על פניו מדובר בשרות לא רע. אמנם לאדם מן הישוב קשה להבין מדוע צריך חברה לניהול עושר אך בעלי העושר רוצים להיות עסוקים בדברים אחרים ואת ניהול העושר הם מעדיפים לתת לבעל מקצוע לנהל.

פמילי אופיס מטפל בחשבון הבנק, בעמלות, בביטוח, בהוצאות או הכנסות פיננסיות שוטפות וגם בתחום ההשקעות. הן השקעות הוניות, הן אלטרנטיביות והן ריאליות (נדל”ן כדוגמא).

אני יועץ השקעות. המומחיות שלי זה רק השקעות הוניות. כאלה שניתן להפוך למזומן בן רגע. לא בנקים ולא ביטוח, לא נדל”ן ולא חברות מסחריות.

מתוקף מומחיותי אני יכול לבחון את פעילות חברות הפמילי אופיס.

חברות פמילי אופיס אינן בעלות רישיון לעסוק בניהול או ייעוץ השקעות ולכן התהליך הוא הפניית הלקוח למקורות ניהול השקעה אחרים. למשל – חברות לניהול תיקים או חברות ביטוח. חברות ניהול התיקים יציעו ניהול תיק השקעות וחברת הביטוח תציע מוצרי חיסכון מובנים.

איפה המוקש?

הלקוח משלם לחברת פמילי אופיס לא מעט כסף עבור השרות.

חברות ההשקעה וחברות הביטוח משלמות לא מעט כסף עבור חשיפה ללקוחות חברת הפמילי אופיס.

פה נוצר ומתגבש פיצול אינטרסים בין ייצוג הלקוח בחברת הפמילי אופיס לבין הלקוח. ברגע שהפמילי אופיס מקבלים עמלה על הפניית לקוח לניהול תיקים בחברה מסויימת – יש לה אינטרס זר מול הלקוח. במילים פשוטות ניתן לכתוב כי ברגע שחברת ניהול תיקים מציעה לחברת פמילי אופיס עמלה גבוה יותר עבור כל לקוח שמגיע אליה – ניתן להבין שהלקוח לא במרכז. כנ”ל חברות הביטוח.

מבחינת עלויות, חברת הפמילי אופיס יכולה לגבות עד 2% דמי ניהול לשנה. אם נוסיף לכך עוד 1% דמי ניהול בחברת ניהול התיקים נגיע לעלויות ניהול השקעות גבוהות ביותר.

על מנת לא להכפיש את כל החברות לניהול עושר אכתוב שיש חברות שכן עומדות בסטנדרט של הגילוי הנאות. החל בעלויות, בחלוקת העמלות ובניהול וויסות ההשקעות של הלקוח.

לשם חידוד הרעיון אני אוהב לעשות שימוש באינטראקציה שבין הבנק ללקוח בכל הקשור בקרנות נאמנות. הבנק מייעץ ללקוח להשקיע את כספו בקרנות נאמנות וקרנות הנאמנות דואגות (על פי חוק) לשלם לבנק עמלה על זה שהלקוח קנה את הקרן. אתם לא רואים פה טעם לפגם?!