הישרדות

אני מודה. אני צופה בתכנית הישרדות.
מרתק לראות אינטראקציה של בני אדם שעד לפני רגע לא הכירו אחד את השני וניזרקו, מבחירה, באמצע החיים, לאמצע הג’ונגל ועכשיו צריך להסתדר. צריך לפלס את הדרך בין החוסר אונים, המקום, מזג האוויר, תנאי השטח, המשימות, הגעגועים ואולי הכי קשה – אל מול שאר המתמודדים.
בארה”ב כבר רצה עונה 40 ובישראל כבר עונה 13 או 15 או אולי 17.

מי שתוהה מדוע אני כותב על הישרדות במקום בו שולט שוק ההון.. אז לאדם מין הישוב ההשקעה בשווקים הפיננסים דומה מאוד להישרדות.
כאן התכנית רצה כבר מאות שנים וגם כאן יש למידה תוך כדי תנועה והשתכללות אין סופית בכל רגע נתון.
ככל שהמשקיע “חושב את עצמו” יותר – כך הקשיים ההישרדותיים שלו (ברמת תיק ההשקעות) עולים.
האדם מין הישוב שמשקיע בשוק ההון ללא ליווי של יועץ השקעות משול למשתתף תכנית הישרדות. הוא קונה מניות או אג”ח או קרן נאמנות (במקרה הרע הוא קונה אופציות או משקיע בקרן גידור) ויוצא לדרך.
ההתחלה תמיד נחמדה ומרגשת. הכל מריח חדש והשמים הם הגבול – “הולכים לדפוק קופה בבורסה”.
וככל שהימים חולפים כך האינטראקציה עם הבורסה מתחילה לתת אותותיה. במקרה של רווחים – הכרית טיפה יותר נוחה מאחר וההישרדות נידחת למועד מאוחר יותר. אולם מה קורה כאשר מתחילים להיווצר הפסדים?!
האדם מין הישוב פתאום הופך לשורד בהישרדות מבלי להתשתתף בנאמבר הטלוויזיוני. חוסר הוודאות עולה, קריאת דוחות הופכת לקושי וחוסר בהירות, הגעגועים לרגע הראשון טרום ההפסדים עולים שלב והכי קשה – שאר המשקיעים לא עושים הנחות.
ואז אחרי ימים קשים מגיע שלב ההחלטות הנוספות – האם ממשיכים הלאה, האם חותכים הפסדים (לרוב לא קורה), האם משקיעים עוד וממצעים מחיר קניה ובחלק מהמקרים – דופקים את הראש בקיר תוך כדי “למה ניכנסתי לזה בכלל”.
בתכנית הישרדות מתמודדים למשך כמה ימים שבסופם יש פרס לשורד האחרון.
בהישרדות שוק ההון אין מועד תפוגה. השוק רץ כמעט 24/7.
ולכן, על מנת לא להיות באי המתים או להיות מודח מהמשחק בבושת פנים – השקעה בשוק ההון כדאי שתהיה מלווה ביועץ השקעות פרטי שיכול להיות לצידך גם שהכל סביב נראה לא סימפטי (הכל סביב לא סימפטי = מצב הקורנה כדוגמא).