סיכונים וריביות על אגרות חוב

משקיעי העולם מחזיקים בתיקי ההשקעות שני סוגים עיקריים של אחזקות: אקוויטי (מניות) וחוב (אגרות חוב).

הפעם אכתוב בקצרה על מנעד אפשרויות ההשקעה שקיימות ברכיב החוב – אגרות חוב.

כשאנו קונים אגרת חוב זה כאילו נתנו הלוואה. על ההלוואה נרצה לקבל ריבית, ואת גובה הריבית נקבע לפי רמת הסיכון של לוקח ההלוואה.

למשל: אם אני נותן הלוואה לצד ג ובתמורה הוא משעבד לטובתי את הבית שלו או – נותן הלוואה לצד ג ללא כל שעבוד. זה ברור לחלוטין שכאשר יש לי בטחונות על הכסף אז הריבית שאקבל תהיה נמוכה יותר וכשאין בטחונות ארצה, כפיצוי, ריבית גבוה יותר.

זה על רגל אחת אגרות חוב.

אז ברמת הסיכונים.. כלל ראשון:

ככל שפירעון אגרות החוב רחוק יותר – כך גדל הסיכון (אולי לא ניתן יהיה לפרוע את החוב?!).

מאידך, אם גדל הסיכון -גדל הפיצוי. ולכן, אגרות חוב ארוכות טווח – יהיו עם נתוני ריבית גבוהים יותר.

טווח הזמן של אגרות חוב נקרא: מח”מ (משך חיים ממצע).

ככל שמנפיק אגרת החוב הוא ארגון גדול ומבוסס יותר – כך ירד הסיכון לחדלות פירעון ומכאן לריבית נמוכה יותר.

ככל שיש בטחונות וערבונות לחוב המונפק – כך הסיכון יורד ומכאן שגם הריבית על אגרת החוב נמוכה יותר.

בשוק ההון פועלות 2 חברות אשראי שמדרגות את רמת סיכון החוב: מידרוג ו SP מעלות.

תפקידן של החברות לבדוק את מצב החברה ואת יכולת הפירעון שלה ומכאן לגזור את רמת הסיכון.

רמת דרוג של AAA תהיה הגבוה ביותר – הווה אומר שאין סיכון לחוב – סיכון נמוך – ריבית נמוכה.

רמת דירוג BBB – רמת דירוג לא גבוה – יש סיכון מסוים לחוב ולכן הריבית תהיה גבוה יותר.

רמת הדירוג הנמוכה ביותר – D – לא כדאי להחזיק אג”ח בדרוג הזה מאחר והסיכוי לראות את ההשקעה בחזרה הוא נמוך מאוד.

(רמות דירוג: AAA, AA, A, BBB, BB, B, CCC, CC, C, D – כאשר יש גם דירוגי ביניים שיסומנו ב+ או מינוס)

כמובן שרוב אגרות החוב נמצאות בין המרחב הגדול הזה.

הדרוג מופיע הן ברמה הארצית – דירוג של אג”ח קונצרניות והן ברמה העולמית – דירוג של מדינות.

נכון לחודש מאי 2022 מדורגת ישראל בדרוג AA- (מינוס)

הדרוג המדינתי נותן למשקיעי העולם סוג של הערכה מה מצב הכלכלה של המדינה ובכך מאפשר לבחור את רמת הסיכון כאשר הם נחשפים לאגרות חוב של אותה מדינה ולשלב את אגרות החוב השונות באלוקצית ההשקעות שלהם.

כמובן שדרוג חוב של מדינה יהיה גבוה מדרוג חוב של חברה ציבורית מאחר והסיכון שמדינה לא תחזיר חוב הוא קטן מאוד אל מול אפשרות של חברה לא להחזיר חובות. אך גם כאן יהיה לזה מחיר – ריבית אג”ח ממשלתי יהיה נמוך מריבית אג”ח קונצרני. זה נכון לכל אורך המח”מ.

גם לחברות השונות יש דרוג אשראי וככל שהדרוג גבוה יותר – כך הריבית המשולמת תהיה נמוכה יותר.

יש הבדל מהותי בין חברות גדולות, מבוססות ומרוויחות שמגייסות חוב לבין חברות קטנות.

החברות הגדולות יוכלו לגייס חוב בריבית נמוכה בעוד שחברות קטנות יאלצו לשלם ריבית גבוה יותר על מנת שהמשקיעים יהיו מוכנים להשקיע באגרות החוב שלהן.

יהיה משקל גם לגובה גיוס החוב וכמובן האם אגרות החוב של החברות מדורגות.

אין הכרח שיהיה דירוג ע”י אחת מ-2 חברות דירוג האשראי, אך כשיש דירוג זה מצביע על רצינות החברה ומאפשר למשקיעים לקבל אינדיקציה על טיב החוב ועל יכולת ההחזר.

מה קורה כאשר הדרוג גבוה אך האיגרת בעלת מח”מ ארוך?

מה קורה כאשר הדרוג נמוך אך המח”מ קצר?

מה קורה כאשר הדרוג גבוה אך החברה קטנה?

בבואנו לשלב אגרות חוב בתיק ההשקעות אנחנו צריכים לקחת בחשבון את מנעד הסיכונים אליו אנו מעוניינים להיחשף – מרמת הדירוג ועד למרחק הזמן (מח”מ) והאם לשלב חוב ממשלתי או רק קונצרני והאם להיחשף גם לאג”ח בחו”ל.

על כל זה נוסיף את הריבית המוניטרית במשק והציפיות עליה – אשר משפיעה באופן מובהק על מחיר אגרות החוב.

ריבית עולה תפגע במחיר אגרות החוב היום וככל שמח”מ האגרת חוב ארוך יותר – כך הפגיעה תהיה חזקה יותר.

ריבית עולה תפגע יותר באג”ח לא מדורג.

וכמו שאני תמיד כותב – השווקים פועלים על סמך ציפיות ולכן תנודת הציפיות הריבית לעתיד תשפיע כבר היום על מחיר אגרות החוב.

ירידה במחיר אגרת החוב משמע עליה בתשואות ואילו עליה במחיר אגרת החוב – ירידה בתשואה.

ולסיום, חייבים להתייחס למימד האינפלציוני.

אגרת חוב צמודת מדד תהיה עם ריבית ותשואה שונה מאחותה הלא צמודה. שהרי קניה של אגרת חוב שאינה צמודת מדד המשקיע נוטל על עצמו את סיכון האינפלציה העולה ועל כן יהיה על כך פיצוי.

.

סקירה זו נועדה לשם מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או יעוץ לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים המתוארים בה. הסקירה מתבססת על מידע אשר פורסם לציבור, אשר גיא חזן – יועץ השקעות סבר כי הוא מהימן וזאת מבלי שביצע בדיקות עצמאיות לבירור מהימנות, דיוק ושלמות המידע. המידע המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע פוטנציאלי ואינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. המידע, הפרטים והניתוח המפורטים, לרבות הדעות המובאות, בסקירה זו, עשויים להשתנות ללא מתן הודעה נוספת. סקירה זו היא על דעת הכותב בלבד ומשקפת את הבנתו ליום כתיבתה. סקירה זו אינה מהווה תחליף, בשום צורה שהיא, לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל אדם. גיא חזן – יועץ השקעות לא יהיה אחראי, בכל צורה שהיא, לכל נזק ו/או הפסד שייגרם כתוצאה משימוש בסקירה זו, ככל שייגרם כזה, וכן הוא אינו יכול לערוב ו/או להיות אחראי למהימנות, דיוק ושלמות המידע המפורט בסקירה זו. גיא חזן – יועץ השקעות, עשוי לייעץ ללקוחותיו להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנכללים בסקירה זו, ככל שמפורטים כאלה, מעת לעת, לפני פרסום הסקירה, בזמן פרסומה ולאחר פרסומה. גיא חזן – יועץ השקעות אינו מתחייב ואין בסקירה זו משום התחייבות להשגת תשואה כלשהי או רווח כלשהו כתוצאה מכל סוג של פעולה בהתאם לאמור בסקירה זו.